מידע על הבחינה הפסיכומטרית עצמה

על הבחינה

הבחינה הפסיכומטרית קיימת מאז שנת 1981. על פי המרכז הארצי לבחינות והערכה, שהוא הגוף המרכז את הטיפול בבחינות הקבלה של מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה, מטרת הבחינה הפסיכומטרית היא דרוג המועמדים לקבלה ללימודים אקדמיים על סולם הערכה אחיד לפיו ניתן לחזות את סיכויי ההצלחה בלימודים האקדמיים עצמם. 

במילים אחרות - המרכז הארצי לבחינות והערכה מאמין כי לנבחנים שציונם הפסיכומטרי גבוה סיכוי טוב יותר להצליח בלימודים אקדמיים מאשר לנבחנים שציונם הפסיכומטרי נמוך.
 

במהלך השנים הפכה הבחינה הפסיכומטרית לתנאי הכרחי לקבלה ללימודים במספר הולך וגדל של מסגרות אקדמיות: אוניברסיטאות, מכללות, מדרשות וסמינרים - כולם דורשים ציון פסיכומטרי. לאור הכמויות המתגברות של מבקשים לרכוש השכלה אקדמית, הפכה הבחינה בהדרגה למעין "תחנת-חובה" בה עוברים עשרות אלפי צעירים בכל שנה. הבחינה הפסיכומטרית עצמה הייתה ועודנה שנויה במחלוקת ציבורית באופן תדיר.

במהלך קיומה הופנו טענות רבות כנגד הבחינה הפסיכומטרית. אחת הטענות הנפוצות הייתה כי הבחינה יוצרת אפליה ממנה סובלות אוכלוסיות שונות בהן - נשים, בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך, נבחנים שאינם דוברי עברית ועוד. ראייה המשמשת את המצדדים בטענה זו היא כי אוכלוסיות אלו משיגות ציונים פסיכומטריים נמוכים יותר באופן מובהק סטטיסטית ובכדי למנוע את האפליה הזו יש לבטל את הבחינה הפסיכומטרית. כנגד טענות אלו, טוען המרכז הארצי כי הבחינה הפסיכומטרית לא יוצרת את אי-השוויון, אלא רק משקפת אותו, וכי ביטול הבחינה לא יטפל בבעיה אלא רק יטאטא אותה אל מתחת לשטיח הציבורי. טיפול באוכלוסיות טעונות טיפוח צריך להתבצע באמצעות שיפור מצבם ולא על ידי שינוי המדדים לפיהם הן נמדדות. כדי שתוכל לשקף גם את יכולותיהם של דוברי שפות זרות, הבחינה הפסיכומטרית נערכת גם בשפות ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית ובנוסח משולב הכולל עברית ואנגלית ומיועד למי ששפת האם שלו אינה עברית אך הוא שולט בעברית או אנגלית יותר טוב מאשר בשפת האם שלו. 
 

טענה נוספת היא כי קיימים גורמים נוספים העשויים להשפיע על סיכויי ההצלחה של מועמד ללימודים אקדמיים בלימודיו אותם אין יכולה הבחינה הפסיכומטרית לשקף באופן ישיר, לדוגמה - מוטיבציה, התמדה, תנאים סביבתיים נוחים ללימודים ועוד, ולפיכך הבחינה לא משקפת במדויק את הסיכויים של הנבחנים להצליח בלימודים אקדמיים. המרכז הארצי מכיר בכך שהבחינה הפסיכומטרית אינה מתייחסת לכלל הגורמים המשפיעים על הצלחת מועמד בלימודים אקדמיים ומציג מחקרים המראים כי יכולת ניבוי הצלחתו הלימודית של הציון הפסיכומטרי בשילוב ציוני בחינות הבגרות של מועמד היא הטובה ביותר מבין אמצעי המיון הקיימים. 
 

מדי פעם בפעם נערכים ניסיונות חקיקתיים לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, עד עתה ניסיונות אלו לא יצאו אל הפועל או כשלו והסבו יותר נזק מאשר תועלת. במסגרת אחד הניסיונות הללו, בוטלה חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי הכרחי לקבלה ללימודים אקדמיים בשנת הלימודים תשס"ב ביוזמתה של שרת החינוך דאז לימור לבנת. הקבלה למוסדות האקדמיים בשנה זו הייתה אפשרית גם על בסיס ציוני בגרות בלבד לכל מסלולי הלימודים ובכל האוניברסיטאות. מטרתה המוצהרת של יוזמה חקיקתית זו הייתה לאפשר קבלה למוסדות אקדמיים באופן הנותן ייצוג שוויוני יותר לכלל הפלחים של אוכלוסיית המדינה, אך מחקרים שנערכו במהלך שנה זו הראו כי התוצאה אותה השיגה הייתה הפוכה מהרצוי והיוזמה בוטלה לאחר שנת לימודים אחת בלבד.

נראה כי עם כל ההשגות הכרוכות בכך, נכון לעתה, הבחינה הפסיכומטרית היא הכלי היעיל וההוגן ביותר בתהליך קבלת מועמדים ללימודים גבוהים במדינת ישראל. זהו אינו כלי מושלם, אך הוא הפתרון הכי טוב שקיים בינתיים.

יש נבחנים הבוחרים להתכונן לבחינה באופן עצמאי באמצעות חומרי ההכנה של המרכז הארצי או חומרי לימוד שמציעים מכוני ההכנה השונים. היתרונות העיקריים של הכנה עצמאית לבחינה הם חיסכון העלות של קורס ההכנה לבחינה והתאמתה של צורת הכנה זו לנבחנים שמגבלות לוח הזמנים שלהם לא מאפשרות להם להשתתף בקורס הכנה. 

הכנה במסגרת קורס נותנת תרגול ותמיכה בהבניית תהליכי פתרון שבדרך-כלל עדיפים על אלו שיכול המתכונן לבחינה להשיג בכוחות עצמו.

פרטים טכניים על הבחינה הפסיכומטרית

מועדי הבחינה:
ישנם 5 מועדי בחינה פסיכומטרית בשנה: פברואר, אפריל (לעיתים חל במרץ), יולי, אוקטובר (לעיתים חל בספטמבר) ודצמבר.
מועדי התאמות (לנבחנים בעלי לקויות למידה או מגבלות רפואיות): דצמבר, אפריל, יולי - בכל שנה.

תוקף הבחינה:
על פי רוב, הבחינה תקפה למשך 7 שנים.

מבנה הבחינה:
הבחינה הפסיכומטרית כוללת שמונה פרקים. בראש כל פרק מצוינים מספר השאלות הכלולות בו והזמן המוקצב לפתרונו שהוא 25 דקות. אין הפסקות בין הפרקים.
בסך הכל, אורכה של הבחינה הוא 3 שעות ו-20 דקות.
כל פרק עוסק באחד משלושה תחומים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית או אנגלית. הפרקים מורכבים משאלות "רבות-ברירה", שבהן יש לבחור באפשרות הנכונה ביותר מתוך ארבע אפשרויות.

בתחום החשיבה המילולית 
נבדקים כשרים מילוליים הבאים לידי ביטוי בלימודים אקדמיים: עושר לשוני, כישורים לוגיים, היכולת לנתח ולהבין קטעי קריאה מורכבים, והיכולת לחשוב בבהירות ובשיטתיות.

בפרק החשיבה המילולית סוגים שונים של שאלות:

• מילים וביטויים
• אנלוגיות
• החלפת אותיות
• השלמת משפטים
• היגיון
• הבנת הנקרא

מדי פעם עשויים להופיע סוגים חדשים של שאלות, וכמו כן ייתכנו שינויים בחלק מהוראות הבחינה, מספר השאלות בפרק, או במשך הזמן המוקצב לפתרונו.
משקל החלק המילולי: 40% מהציון בתחשיב הכללי, 60% מהציון בתחשיב ההומני ו-20% מהציון בתחשיב הריאלי.

בתחום החשיבה הכמותית
נבדקות היכולת להשתמש במספרים ובמונחים מתמטיים כדי לפתור בעיות כמותיות, והיכולת לנתח נתונים המוצגים בצורות שונות, כמו טבלאות או תרשימים. 
בפרק החשיבה הכמותית מגוון שאלות המושתתות על תתי-נושאים שונים באלגברה (כגון - משוואות, בעיות, אי-שיוויונים, חזקות ושורשים, יחסים, אחוזים וכו') וגיאומטריה (כגון - זוויות, משולשים, מרובעים, מצולעים, מעגלים וכו').

משקל החלק הכמותי: 40% מהציון בתחשיב הכללי, 20% מהציון בתחשיב ההומני ו-60% מהציון בתחשיב הריאלי.

בתחום האנגלית
נבדקת מידת השליטה בשפה האנגלית, הבאה לידי ביטוי, בין השאר, בהיקף אוצר המילים וביכולת לקרוא קטעים ברמה אקדמית ולהבינם.
פרק האנגלית כולל שאלות של השלמת משפטים (Sentence completion), ניסוח מחדש (Restatements) והבנת הנקרא (Reading Comprehension).

משקל חלק האנגלית: 20% מהציון בכל התחשיבים.

הפרקים בתחומים השונים אינם מופיעים בהכרח בסדר קבוע בבחינה, ובכל בחינה ייתכן סדר אחר. בכל תחום כמה סוגים של שאלות. שאלות מאותו סוג מופיעות יחד, והן מסודרות על פי רוב בסדר קושי עולה, חוץ אשר השאלות בהבנת הנקרא (בפרקי חשיבה מילולית ובפרקי האנגלית), המסודרות בדרך כלל בהתאם לסדר הופעת הנושאים בקטע.
מתוך פרקי הבחינה, רק שני פרקים מכל תחום משמשים לקביעת הציון, כך שהציןו נקבע על סמך ההישגים ב-6 פרקים. הפרקים הנותרים (המכונים פרקי פיילוט) אינם משמשים לקביעת הציון, נועדו לשתי מטרות עיקריות:

השוואה בין נבחני מועדים שונים:
כדי להשוות את סולם הציונים בין המועדים השונים מופיע לעתים בבחינה פרק שכבר הופיע בבחינה קודמת. ההשוואה נחוצה כדי למנוע מצב שבו הציון יושפע מהבדלי רמות בין המועדים.

הבטחת איכותן של השאלות:
לפני ששאלה מופיעה בפרק המשמש לקביעת הציון, עליה לעבור בדיקות שונות להבטחת איכותה, כלומר - המרכז הארצי לבחינות והערכה מוודא שהשאלה הוגנת ומבחינה בין נבחנים שיכולתם גבוהה ובין נבחנים שיכולתם נמוכה יותר. יש פרקים המורכבים משאלות הנמצאות בשלב של בדיקת האיכות. שאלות שעברו בהצלחה בדיקות סטטיסטיות ובדיקות נוספות, עשויות להופיע בעתיד בפרקים המשמשים לקביעת הציון, ושאלות אחרות ייפסלו. כך נבנו גם הפרקים שישמשו לחישוב הציון במבחן הפסיכומטרי.

דיווח ציונים:
עם קבלת הציונים, הנבחן מקבל כמה סוגים של ציונים, חלקם מייצגים את הישגי הנבחן בבחינה כולה, וחלקם מייצגים את הישגי הנבחן בכל אחד מסוגי הפרקים.

קיימים שלושה תחשיבים לציונים המייצגים את הישגי הנבחן בבחינה כולה:
תחשיב כללי - בו ניתן משקל זהה לפרקי החשיבה הכמותית ולפרקי החשיבה המילולית בחישוב הציון.
תחשיב בדגש הומני - בו ניתן משקל גבוה יותר לפרקי החשיבה המילולית מאשר לפרקי החשיבה הכמותית בחישוב הציון.
תחשיב בדגש ריאלי - בו ניתן משקל גבוה יותר לפרקי החשיבה הכמותית מאשר לפרקי החשיבה המילולית בחישוב הציון.

ציונים אלו נעים בין 200 ל-800.

הציונים בחלקי הבחינה השונים (חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית) נעים בין 50 ל-150.

ציון של 134 בחלק האנגלית מקנה פטור מלימודי אנגלית במהלך התואר הראשון.

בחינות חוזרות:
אין הגבלה על מספר הפעמים שאדם רשאי להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, אולם אסור להיבחן במועדים עוקבים.

קצת עובדות מהאתר של המרכז הארצי לבחינות והערכה (נכון לנתוני 2009, הם המעודכנים ביותר שפורסמו עד עתה):

• הציון הממוצע בבחינה הוא 531. 
• הציון הממוצע נמצא בירידה בשנים האחרונות - בשנת 2004 היה הציון הממוצע 541.
• הציון הממוצע של גברים גבוה ב-43 נקודות מהציון הממוצע של נשים (560 מול 517). 
• כ-15.7% מבין הנבחנים מקבלים ציון של פחות מ-400. 
• רק כ-6.7% מקבלים ציון של מעל 700. 
• רק כ-0.03% מקבלים ציון הנע בין 791 לבין 800. פחות מ-3 נבחנים על כל 10,000. כלומר - קצת יותר מ-20 תלמידים בשנה. 
• מועד פברואר הוא הקטן ביותר בשנה (כ-6,000 נבחנים), אפריל הוא הגדול ביותר (כ-21,000 נבחנים). ביולי יש כ-12,000. באוקטובר כ-15,000 ובדצמבר כ-17,000.
• מתוך כלל הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית, כ-60% הן נשים ואילו כ-40% הם גברים.
• כ-24% עושים בחינה שנייה, כ-8% עושים בחינה שלישית ומעלה. בסך הכל כ-40% עושים יותר מבחינה אחת.
• אגב, מבין תלמידי !Smart רק כ-7% ניגשים לקורס חוזר.

הרשמה לבחינה:
ההרשמה נעשית באחת משתי דרכים:

• באמצעות רכישת ערכת הרשמה מרשת חנויות ספרים דוגמת "סטימצקי" או "צומת ספרים". והרשמה באמצעות תשלום בסניפי הדואר.
• באמצעות אתר האינטרנט של המרכז הארצי לבחינות והערכה. אפשרות זו מחייבת תשלום בכרטיס אשראי.
  ניתן להירשם לבחינה כאן. 

עלות הבחינה עצמה:
485 ש"ח

פרטי המרכז הארצי לבחינות והערכה:
טלפון: 02-6759555
אתר האינטרנט:  www.nite.org.il